אחרי שכבשה את העולם ופרשה בשיא, משי רוזנפלד רואה את אחיה מיתר ממשיך את הדרך לפסגה. בין טרגדיה משפחתית, מסלול חיים לא שגרתי ומדליית זהב טרייה, השניים מוכיחים שהקרב הגדול באמת מתחיל בראש

 

אם תשאלו את CHATGPT מה הוא נחת, הוא כנראה יפנה אתכם ללוחמת הג’ו ג’יטסו המעוטרת, אלופת העולם ואלופת אירופה, משי רוזנפלד, שרואה את אח שלה הקטן, מיתר, ממשיך את דרכה בצמרת הג’ו ג’יטסו העולמי “וואי אני מתרגשת ממנו ברמות, הוא לוחם מעולה ויש לו דרך מרגשת ואחרת מהדרך שלי, הוא ממש סולל את עצמו שם. הרבה פעמים אני הרבה יותר מתרגשת מהקרבות שלו משהתרגשתי מהקרבות שלי”.

בחודש האחרון רשם מיתר בן ה-21 הישג נהדר כשזכה במדליית זהב בתחרות Venice Jesolo Open. מיתר, חבר נבחרת הג’ו ג’יטסו בישראל שרשמה זינוק בשנים האחרונות, מנבחרת דלה שכמעט ולא הגיעה לפודיום לפני עשור, לאחת הנבחרות החזקות בעולם וזו בכלל לא הגזמה.

הסיפור של מיתר משקף במידה מסוימת את התפתחות הענף בישראל. הוא התחיל את דרכו התחרותית בג’ודו בכלל ואחרי שלמד את כל היסודות ובנה תפיסת מחשבה של ספורטאי הוא עזב את הענף בגיל 16. במשך שנתיים הוא היה מחוץ לעולם הספורט ההישגי והלך אחרי אהבה אחרת- הפקת סרטים. הוא למד תסריטאות, גייס תקציב והוציא לאור סרט קצר שהוקרן בפסטיבלים שונים בחו”ל.

חודש לפני הצבא, הספורט הרים את ראשו בשנית ומיתר כבר לא יכול היה להתעלם “נכנס לי הג׳וק של להתחרות בג’ו ג’יטסו. תחושת בטן חזקה שלא יכולתי לשחרר ממנה, זאת הייתה בחירה מפחידה אך האמנתי בכנות שלי והלכתי עד הסוף עם מה שהאמנתי כנכון. ג’ו ג’יטסו זה שחמט, משחק חשיבה עם הגוף. זאת אומנות לחימה שיש בה הכי הרבה ‘אומנות’ לדעתי. עם חגורה שחורה בג׳ודו כנראה שזה היה רק עניין של זמן עד שאצטרף לאחותי במזרן”.

 

כמובן העובדה שאחותו הגדולה עושה חיל בעולם וכובשת את הפסגות הכי גבוהות שיש בענף, לא הפחיתה מהמוטיבציה שלו להמשיך את דרכה, להתאמן אצל אמיר בוארון בנתניה ולטפס לצמרת “אחותי הייתה אחת מהספורטאיות הגדולות בעולם” הוא מספר בגאווה “היא יודעת להגיע לקצה גבול היכולת, יודעת לתפקד בזמן לחץ בצורה הכי טובה שראיתי. היא מחוברת לגוף ולנפש ומבחינתי היא ‘הדמות’ המרשימה ביותר שיצאה מג’ו ג’יטסו הישראלי”.

משי רוזנפלד (27), מהספורטאיות הבכירות בישראל, שעמדה בראש הפודיום בכל תחרות חשובה בענף, פרשה השנה. היא סיימה לימודים במינהל עסקים, התחתנה ובקרוב צפויה ללדת. “חיכיתי הרבה זמן לפרק הבא וכשהוא באמת הגיע זה גם מרגש וגם מפחיד, פתאום כל מה שהייתי רגילה לעשות כל החיים כבר לא. אבל רוב הזמן אני מחבקת את זה”.

במהלך הקריירה הענפה, משי לקחה חלק פעיל גם במרכז עוצמה, השתתפה בתוכנית הדגל “עוצמנהיגות” והגישה את הפודקאסט של עוצמה בה ראיינה ספורטאים הישגיים.

 

 

“מרכז עוצמה נותן תמיכה מדהימה לספורטאים” היא משתפת “מעבר למענקים הוא נותן במה, ואפשר לי לקבל כלים אמיתיים, ניסיון מול מצלמה, מול קהל ועזר לי להכין את עצמי לשלב הבא של החיים. אני חושבת שבלי תמיכה של גופים כאלו, חייו של ספורטאי מורכבים ומאתגרים אפילו יותר”.

משי ומיתר הם לא עוד אח ואחות, החיבור העמוק ביניהם נוצר מילדות. מיתר נולד כשנה אחרי טרגדיה נוראית במשפחה. בשנת 2004, ביום האחרון ללימודים, יצא אוטובוס תלמידים מבית הספר למושבי עמק חפר, באוטובוס היו, בין היתר, שתי אחיותיה של משי, לטם בת ה-10 ודקל בת השש וחצי. נהג שעבר באדום, גרם לג’יפ לפגוע באוטובוס וגרם לתאונה מחרידה בצומת כפר יונה. שתי אחיותיה ותלמיד נוסף נהרגו במקום.

השבר הזה מלווה את משי מאז, בכל תחרות, בכל פודיום, בכל קושי ואתגר. כשנולד מיתר, החיבור היה מיידי. “יש קשרים שאי אפשר להסביר במילים” מספר מיתר “אני מרגיש מחובר אליה בנפש. כשאני עוצם את העיניים ונושם אני מרגיש אותה איתי. כשהיא הייתה במשחקי עולם, הרגשתי שאני נושם את אותה נשימה כמו שלה, את הדריכה הראשונה על המזרן, את האלחוש בידיים ואת הבטן שמתמלאת באנרגיה. לטם דקל ומשי איתי, תמיד”.

 

 

מיתר אומנם “רק” בן 21, אבל כדי להגיע לרמות הגבוהות ביותר, ספורטאים מתחילים לבנות את היסודות מגיל ממש צעיר.

“יש מאמץ אדיר ‘לסגור את הפער'” מספר מיתר על ההצטרפות ‘המאוחרת’ לענף “יש לי 3 -2 אימונים ביום, אימון נבחרת בבוקר, אימוני כוח בצהריים ואימון ערב. בנוסף כמובן פיזיותרפיה שמחזיקה אותי עומד. יש המון בכי, קושי, כאב, פחד וחוסר ודאות. אבל גם המון הוקרת תודה, אושר וכוח אמיתי שמגיע מהתפתחות ועבודה קשה. להיות ספורטאי שמתחרה במקצה בוגרים זה אומר שמסתכלים עלייך, שיש לך אחריות להיות דוגמא של כבוד, ערכים, צדק ואומץ. אני אוהב את האחריות ושמח לקבל אותה כחלק מהמסע שלי”.

 

 

השבוע השתתף מיתר באליפות העולם בדובאי והגיע למקום החמישי. עלייה של שני מקומות מאליפות העולם בשנה שעברה. “גאה בעצמי, גאה בג’ו ג’יטסו שלי, גאה שאני מסתכל לפחד בעיניים ונותן בראש בכל זאת” מספר מיתר, ומבחינתו עצם העובדה שהוא עולה למזרן עם מגן דוד הוא ניצחון “השאיפה הכי גדולה שלי היא לייצג את ישראל בזירות הגדולות והחשובות ביותר בספורט ולהביא גאווה לספורט הישראלי ”

כיום, משי מלווה אותו בעולם התחרותי ומשמשת עבורו כמנטור “יש לנו הרבה שיחות, על תחרויות וגם לא. הייתה לו תחרות אחת שהייתי גאה בו במיוחד, באליפות עולם בתאילנד, שראיתי ילד שמנצח את עצמו, וזה בעיניי הדבר המרגש ביותר. אני לא יודעת אם יש דבר כזה עצת זהב, אבל למדתי שהמשחק האמיתי קורה בראש, פגשתי לאורך הדרך כל כך הרבה ספורטאים שבמכון הם מדהימים אבל ברגע האמת ובמצבי לחץ הם נשברים. ומעבר להתמודדות עם הלחץ, של התחרות עצמה, יש את התמודדות של הדרך שבעיניי זה החלק הקשה. להמשיך לדחוף גם כשהראש והגוף כבר עייפים, להצליח להתמודד עם האתגר הפיזי שמכיל בתוכו כל כך הרבה מנטלי. הכלים האלה מלווים וילווה אותי כנראה כל החיים. אני בעיקר מרגישה שאני יכולה לעשות הכל”.